כיום לא קיים ידע מספק על המנגנון המולקולרי של סרטן הערמונית, בייחוד סרטן ערמונית מתקדם וקטלני. מטרת המחקר שפורסם בכתב העת European Urology Oncology היא לתאר את האסוציאציות הפרה דיאגנוסטיות של פרופילים של מטבוליטים שונים בפלסמה עם סרטן הערמונית.
החוקרים ביצעו מקרה-קוהורט. למחקר גויסו 14,210 אשר אינם חולי סרטן, מהם נלקחו דגימות דם בין השנים 1998-2001. 129 מהגברים אובחנו עם סרטן הערמונית (בדרגת T3-T4 או N1 או M1). במהלך יוני 2013 ועד דצמבר 2014 נפטרו 112 מהגברים מסרטן הערמונית. בהמשך, נלקחו דגימות דם מגברים עם סרטן ערמונית קטלני. כמו כן נערך מחקר סאב-קוהורט של 347 גברים שבעבורם נבדק הפרופיל המטבולי באמצעות ספקטרוסקופיית מסה.
האנליזה הסטטיסטית כללה שימוש במודל Cox משוקלל כמו גם מודלי רגרסיה פרופורציונלים לסיכון. נעשתה בדיקה של האסוציאציה של 699 מטבוליטים ידועים לסרטן ערמונית קטלני.
המטבוליטים שהתגלו כבעלי קשר משמעותי לסרטן הערמונית היו אתילמלונאט ובוטילקרניתין (נגזרות של חומצות שומן), אספרטט, ספינגומיאלין, וחומצות אמינו גאמ2 גלוטמיל (גאמא גלוטמילמתיונין וגאמא גלוטמילגלוטמין). כל עלייה בסטיית תקן אחת בחומצת אמינו גאמא גלוטמיל הייתה באסוציאציה של 34%-38% ירידה בסיכון לסרטן ערמונית, בעוד עלייה בסטיית תקן בכל אחד מהמטבוליטים האחרים הייתה באסוציאציה ל-45%-53% עלייה בסיכון לסרטן ערמונית קטלני. בהמשך חושב ציון "סיכון מטבולי" המתבסס על ארבעה מטבוליטים (ללא בוטילקרניתין ואלפא גלוטמיל גלוטמין). נמצא כי ארבעת המטבוליטים נמצאים באסוציאציה לסרטן ערמונית קטלני (סיכון יחסי על כל סטיית תקן – 2.72, רווח בר סמך של 95%, 2.05-3.60). הקשר של המטבוליטים לסרטן הערמונית לא היה מובהק באופן סטטיסטי. החוקרים הדגישו כי תוצאות אלה הינן תצפיתיות ואינן מעידות על קשר סיבתי.
החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנם מסלולים מטבוליים אשר עוברים שינוי בחולי סרטן ערמונית לעומת אוכלוסיה בריאה. נדרש מחקר נוסף של מסלולים אלה על מנת להעניק תובנה לגבי האתיולוגיה של סרטן הערמונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות